האטה הנצפית בקצב העליה של תחלואה קשה ובינונית בבתי החולים, תואמת לעצירה בהדבקה שהתרחשה כבר לפני מספר ימים עקב התפתחות חסינות רחבה. זאת, למרות, שדגימת התחלואה בבדיקות אינה משקפת באופן מספק את התחלואה עצמה.
למרות ההערכה לגבי ירידה נמשכת בהדבקה וירידה צפויה בתחלואה קשה ובינונית, מספר הנדבקים הצפוי בשבועיים הקרובים נותר גבוה מאד (1.5- 2.5 מיליון).
לקראת השבועיים הקשים ביותר בבתי החולים בגל האומיקרון-
בימים הקרובים צפוי המשך עליה במספר החולים קשה החדשים, והמספר היומי צפוי לעבור את ה- 200 חולים קשה חדשים ליום.
במהלך 10 הימים הקרובים אנו צפויים לאשפוז של 900- 1,500 חולים קשה. התייצבות- רק בתחילת פברואר.
בהתאם לתצפיות בלונדון וניו יורק- קיים סיכוי מופחת בהתדרדרות חולים קשה להנשמה.
המשך המגמה הנוכחית צפוי להוביל לשיא חולים פעילים של 800 אלף עד 2 מיליון בעוד כשבועיים, ושיאי אשפוז של כ- 1000 עד 2000 חולים קשה, כאשר כ- 2-5% מחולים אלו צפויים להיות ילדים עד גיל 11.
עומסי התחלואה הגבוהים צפויים ליצור עומס גבוה על המשק ומערכת הבריאות והחוקרים ממליצים על הגבלת התקהלויות, טיוב ההנחיות בנושא בדיקות אנטיגן וכן ייזום מבצעי סקר שיסייעו בצמצום קצב ההדבקה והקטנת העומס הנקודתי.
חשיבות גבוהה בהגברת ההערכות בקו הראשון שיעמוד בעומס הגבוה - רפואה בקהילה.
החל גל חמישי. הדבקה רחבה בקרב כל שכבות הגיל.
יש למקד מאמץ משמעותי בעיכוב התפשטות האומיקרון בישראל, ע״י תגבור השליטה בתחלואה נכנסת. חשיבות גבוהה בעיכוב חדירת האומקירון לאור האי וודאות הגבוהה באלימות זן זה.
עליה בתחלואה גם בשכבת הפגיעים צפויה להוביל בהמשך לתחלואה קשה.
החלה התפשטות משמעוית של אומיקרון בישראל.
נצפית ירידה משמעותית ביעילות החיסון כנגד הדבקה בכל שכבות הגיל עם דגש עם שכבת הגיל של בני 60+
העלייה במקדם ההדבקה אמיתית ונובעת מעלייה בשכבות הגיל עד גיל 40, כשרוב הנדבקים החדשים לא מחוסנים ומהם במיוחד ילדים. מחסור שלנו בנתונים אינו מאפשר לנתח את סיבות השורש להדבקה המוגברת.
ניכרת עליה בהדבקה בקרב בני נוער מחוסנים המחזקת את הצורך במתן מנת דחף.
מכיוון שהאוכלוסיה בה מתרחשת העליה קטנה יותר מהאוכלוסיה הכללית - שילוב של בוסטר וחיסון ילדים צפויים לסייע באופן מוגבר בבלימת המגמה.
מתחזקת הירידה בתחלואה בכל המגזרים בהתאם להערכות המוקדמות. הירידה ממשיכה את תהליך העצירה שהחל בתחילת ספטמבר ומתרחבת לכל המגזרים.
שילוב של עדכון תוקף התו ירוק יחד עם הרחבת מבצע מנות הדחף צפויים להוביל להמשך הירידה גם בהנתן פתיחה של בתי הספר. פתיחה של בתי הספר תוך ניטור הדוק מאפשרת גם בקרה טובה על המשך השיפור במגמת התחלואה.
הירידה בתחלואה צפויה להוביל לירידה משמעותית בנטל הבידודים גם במימוש המידניות הנוכחית. סביר שניתן לבסס מדיניות ארוכת טווח על מעבר מבידודים לבדיקות מהירות חוזרות, אולם יש לבסס אופן פעילות זה.
נשמר פער גדול בתחלואה בין מחוסנים עם בוסטר למחוסנים שאינם בתוקף ולא מחוסנים.
אין מתאם בין השינוי בקצב גידול התחלואה בחברה הערבית לבין פתיחת בתי הספר בחברה זו, ובהתאם ניתן להניח שהתחלואה במגזר זה אינה נובעת ישירות ממערכת החינוך, אלא מריבוי ארועים ומימוש חלקי של מדיניות תו ירוק. העליה בתחלואה במגזר זה הובילה לעליה תוצאתית במספר החולים קשה מהמגזר והירידה בתחלואה צפויה להוביל לירידה מתאימה בתחלואה קשה מהמגזר הערבי בזמן הקרוב.
כל עוד נותר חלק משמעותי באוכלוסיה שאינו עם חיסון בתוקף, תישמר תחלואה ויש חשש מהתפרצות. לאור זאת יש יתרון בגיבוש שיטת ניטור להמשך השנה, שיכולה להתבסס על ביצוע בדיקות אנטיגן עיתיות.
יש להשמר בתהליך הפתיחה, מכיוון שתפיחה מהירה מדי, ללא בקרה צפויה להוביל להתחדשות עליה בתחלואה. יש חשיבות גבוהה לביסוס ניטור מתמיד.
שילוב של אוכלוסיה מחוסנת רחבה יחד עם תתפוצה רחבה של הווירוס בעולם מהווה גורם מאיץ להתפתחות זן שעמיד לחיסון. לאור הצפי לעליה בתחלואה בחורף בארופה, עקב העיכוב במתן מנת דחף, עולה הסבירות להתפתחות זן שכזה.
נמשכת ירידה של מקדמי הדבקה המוערכים באופנים שונים. לאור זאת, צפי לשימור ירידה בהדבקות בעשרת הימים הקרובים ומכאן צפויה להגזר גם ירידה בתחלואה קשה חדשה.
עליה בשרידות חולים קשים, לצד עליה בזמן אשפוז גורמים לחריגה משמעותית מהערך החזוי למספר חולים קשה. תופעה זו מתאימה לירידה בגיל הממוצע של חולים קשה חדשים עקב מתן מנת הדחף בעיקר לגילאי 50+. צפי לעיכוב בירידה בתחלואה קשה מצטברת בבתי החולים של שבועות ספורים.
בלימה בקצב העליה של אשפוזים חדשים במצב קשה מעל גיל 50.
קצב ההדבקה (כפי שנמדד במאומתים) יורד במתאם עם הירידה בקצב התחלואה הקשה.
הסיכון לתחלואה קשה בקרב בני 60+ שאינם מחוסנים עלה באופן משמעותי בימים האחרונים וכעת הוא פי 5 מזה של המחוסנים. עקב אשפוז ארוך של מאושפזים ללא חיסון או מנת דחף – רובם המכריע של החולים קשה באשפוז צפויים להיות מקרב קבוצה זו.
בשל הירידה בתחלואה קשה חדשה, לא צפויה עלייה משמעותית נוספת במספר החולים המאושפזים במצב קשה. הסיכון לתמותת החולים קשה התייצב בדומה לגלים הקודמים, כאשר עיקר התמותה צפוי בקרב החולים שאינם מחוסנים.
ירידה בקצב העליה של אשפוזים חדשים במצב קשה. במחוסנים מעל גיל 50 ניכרת בלימה במספר האשפוזים.
הבדל מגמות מסתמן בין קצב שינוי ההדבקות לבין קצב שינוי התחלואה הקשה. המגמה בחולים קשה חדשים משופרת ביחס לשינוי בקצב ההדבקה, כאשר העליה בתחלואה קשה בקרב מחוסנים נעצרת.
הפער בין מחוסנים ללא מחוסנים מצביע על סבירות גבוהה להשפעה של מנת הדחף.
הסיכוי לתחלואה קשה בקרב בני 70+ לא מחוסנים עלה באופן משמעותי בימים האחרונים והוא עתה גבוה פי 7 מזה של המחוסנים. פער זה גדל ככל הנראה כתוצאה מהשפעת מנת הדחף.
התחלואה הקשה ממשיכה לעלות בהתאם לצפי ובהתאם לקצב העליה בנדבקים. עם זאת, ניכרים הבדלים בין התחלואה הקשה בגל הזה לגלים הקודמים, שאנו מפרשים כהשפעה של ההתחסנות. ניכר עיכוב משמעותי במגמת התחלואה הבינונית, קשה וקריטית בגל זה לעומת השנה שעברה. אם אכן הבדלים אלו ימשיכו, הרי שהשפעת ההתחסנות מתבטאת בשינוי המהלך הקליני של המחלה, ובמיוחד במניעה ועיכוב הדרדרות מבינוני/קשה להנשמה ותמותה.
יש לעקוב אחר שינויים אלו, שיכולים לשנות את אופן ההתייחסות לחולה במצבים השונים ואת רמת הסיכון המוגדרת לו.
א. הערכת יעילות של החיסון במניעת תחלואה קשה כ 80% ויעילות של כ 90% במניעת תמותה. מועילות החיסון נמוכה משמעותית מהמועילות שנצפתה בחודש מרץ.
ב. קצב ההדבקה עולה וצפוי להמשיך לעלות ללא הטלת מגבלות. עליה דומה צפויה בתחלואה קשה ובמונשמים. העיכוב בעלייה במספר המונשמים דומה לעיכוב שנחזה בגל יולי בשנה שעברה.
מקדם ההדבקה מוערך בתחום 1.1-1.6.
כ 90% מהחולים המאותרים החדשים בגילאי 50+ מחוסנים.
מספר החולים קשה עולה בהסחה של כ 7 - 10 ימים וביחס של
כ 7% ביחס לעליה בתפוצת המחלה בקרב בני 50+.
מתוך חלקם של המחוסנים בני 50+ במאומתים, ניכרת ירידה ביעילות החיסון לפחות עבור חלק מסוים מהאוכלוסייה.
נדרש פילוח עומק על מנת להבין את מקור הירידה. על מנת להעריך בצורה מיטבית את יעילות החיסון ישנה חשיבות לבחינה פרטנית של החולים הקשים ובין היתר לבחון סטטוס דיכוי חיסוני.
מקדם ההדבקה מוערך בתחום 1.1-1.6.
כ 90% מהחולים המאותרים החדשים בגילאי 50+ מחוסנים.
מספר החולים קשה עולה בהסחה של כ 7 - 10 ימים וביחס של
כ 7% ביחס לעליה בתפוצת המחלה בקרב בני 50+.
מתוך חלקם של המחוסנים בני 50+ במאומתים, ניכרת ירידה ביעילות החיסון לפחות עבור חלק מסוים מהאוכלוסייה.
נדרש פילוח עומק על מנת להבין את מקור הירידה. על מנת להעריך בצורה מיטבית את יעילות החיסון ישנה חשיבות לבחינה פרטנית של החולים הקשים ובין היתר לבחון סטטוס דיכוי חיסוני.
