הפרמטר לזיהוי סיכון מערכתי - מספר נתמכים נשימתית. איתור נדבקים – סמן טוב לבידוד ותגובה מקומית
- לאורך כל ההתפרצות במרץ ובאפריל - עליה בנדבקים מאותרים לוותה באופן מיידי בעליה במאושפזים נתמכים נשימתית (קשה + בינוני)
- בשלב הנוכחי – עליה בנדבקים המאותרים, אך ללא עליה מתאימה בחולים הנתמכים נשימתית.
-
יש אפשרויות רבות ושונות להסבר התהליך הנצפה:
- ייתכן שהדבר נובע משיפור מערך הבדיקה,
- ייתכן שנובע מהטיה בהדבקה לכיוון צעירים
- במספר רב של תרחישים אין וודאות לגבי היקף העליה הצפויה בכמות המאושפזים, ובעומס הנגזר על מערכת הבריאות.
- תיאור התהליך באמצעות מקדם הדבקה המחושב באמצעות כמות החולים המאותרים, עלול להטעות: רגישות לאופי ההתפרצויות (מקומי מול לא מקומי) ולפרטי מודל.האי ודאות במקדם ההדבקה כאשר יש מעט נדבקים גבוהה מאד!
- כמות המונשמים הקטנה, והעומס הנמוך בבתי החולים, מאפשרים אורך נשימה משמעותי (שבועות!).
- מומלץ להתמקד בעומס הנצפה בבתי-החולים כסמן אובייקטיבי לצורך בשינוי מדיניות.